אחריותו הפלילית של סמנכ"ל הכספים בחברה

עו"ד עדי ניב שותפה במשרד דורון ברזילי ושות'

כל חברה באשר היא דואגת, כי כל הליכי קבלת ההחלטות בחברה יהיו מבוקרים על ידי "שומרי

הסף" של החברה, הרי הם היועצים המשפטיים ורואי החשבון.

סמנכ"לי הכספים והיועצים המשפטיים הם בדר"כ אורגנים פנימיים של החברה, וזאת לעיתים

בנוסף ל"שומרי סף" חיצוניים ששוכרת החברה.

שומרי הסף, בנוסף ללווי החברה בכל הנוגע לדיווחים לבורסה, מלווים את החברה, בין היתר, גם

בכל ההיבט המיסויי, מייצגים את החברה מול רשויות המס השונות ומעניקים חוות דעת לבעלי

החברה ולדירקטוריון באשר לתכנוני מס עתידיים.

שומרי הסף בחברה והכפופים אליהם בתחום אגף הכספים והמשפטי, מהווים צומת משמעותי

ומרכז עצבים בארגון.

שומרי הסף הם יד ימינו של המנכ"ל ולעיתים של בעלי השליטה, אשר לפעמים הם ממנים את

שומרי הסף, בכל הקשור לתמונת המצב האמיתית של הארגון מבחינה פיננסית ומשפטית.

אגף כספים בחברה הוא "שומר הסף" של הכסף בחברה ועל כן התנהלותו צריכה להיות דוגמא

ומופת לאחרים וכך גם המחלקות המשפטיות.

למעשה כל פעולה בארגון עוברת דרכו ודורשת את אישורם. ה - CFO הוא הזרוע האמונה על

הפקת הדו"חות הכספיים, דיווח לרשויות וכו'. אצל ה - CFO מרוכזים המומחיות, הידע

והבקיאות הפיננסית בכל הנוגע למשאביה של החברה, ומכוח החובה הגדולה הנ"ל נגזרת

האחריות הכבדה מנשוא.

היועץ המשפטי, אשר נותן גושפנקא משפטית להתנהלותה הפיננסית של החברה, לעיתים

באמצעות חוות דעת משפטיות ופניה לרשויות בהליכי פרה רולינג. -

תפקידם של שומרי הסף הינו להביא את תמונת המצב המלאה בפני דירקטוריון החברה תוך

שמירה והקפדה יתרה על הצגת התמונה הפיננסית המלאה והמדוייקת של החברה כמו גם

המשפטית והלימת הליכי קבלת ההחלטות להוראות החוק. על בסיס תמונה זו, אמור דירקטוריון

החברה לקבוע את מתווה התנהלותה העתידי של החברה ולקבל החלטות מהותיות הנוגעות

לפעילותה השוטפת של החברה.

למעשה מי שנותן את הגושפנקא הסופית על הדוחות הכספיים בחברה ועל תזרימי הכספים הוא

הדירקטוריון, וסמנכ"ל הכספים הוא הגורם המוסמך מקצועית ומי שאמון על הכנתם של אלו

והיועץ המשפטי "דואג" כי כל הליך קבלת ההחלטות של החברה תואם את דרישות המחוקק.

2

משכך נשאלת השאלה, באם הדירקטוריון הוא זה שמחוייב להיות בעל מחשו"ף והא הגורם

המחליט בסופו של יום, האם זה ראוי להטיל אחריות פלילית על סמנכ"ל הכספים והיועץ

המשפטיים בהינתן קיומן של הפרות פליליות?

הפסיקה אינה מבחינה בין מנהל פעיל בתחום המקצועי לבין מנהל פעיל בתחום הניהולי. הנימוק

לכך הוא תכלית החוק בעטיו ביקש המחוקק להטיל אחריות פלילית גורפת על נושאי משרה

בתאגיד, למן הרגע שבעל תפקיד בחברה משמש מבחינה פונקציונאלית כמנהל בה. דוגמא קיצונית

לכך נדונה בפרשת הפועל ב"ש מקום שם הורשעו מנהלים, על אף היותם אנשים העושים מלאכתם

בהתנדבות תוך הקרבת האינטרסים הפרטיים שלהם ) ת"פ 2678/90 מ"י נ' הפועל ב"ש ואח'(.

כך, אין בחוק הגדרה ממצה למונח "מנהל פעיל". עם זאת בחרה הפסיקה להחילו גם על מנהל

המופקד על הצדדים הטכניים וגם על הצדדים הניהוליים )ראה פרשת נירון טכנולוגיה, ע"פ

.) 24/90 מ"י נ' נירון טכנולוגיה, מיסים ד/ 6 ה 35-

מטרת הטלת האחריות המעין שילוחית הזו על נושאי משרה, הינה להעלות את רמת הזהירות

שלהם ולתמרץ אותם לנקוט אמצעים ראויים, על מנת להבטיח כי התאגיד יקיים את חובותיו על

פי החוק ולמנוע מנושא משרה לנצל את מסך ההתאגדות להפקת תועלת מביצוע העבירות, תוך

בריחה מאחריות.

במספר רב של חיקוקים נקבעו הוראות המטילות אחריות פלילית על נושאי משרה מכוח תפקידם

זה ולא בשל מעשיהם כמבצעים )לדוגמה ס' 253 לחוק התכנון והבנייה; ס' 222 לפקודת הבטיחות

בעבודה; ס' 224 א לפקודת מס הכנסה, ס' 119 לחוק מע"מ, ס' 44 לחוק ההגבלים העסקיים, ס' 50

לחוק הבנקאות )רישוי(, ועוד(.

נציין, כי היסוד העובדתי בעבירות נושאי משרה אינו כולל מעשה מסוים של נושא המשרה, אלא

דורש התקיימותם של שני רכיבים נסיבתיים בלבד: ביצוע עבירה על ידי אחר והיותו נושא משרה.

אחריות זו של נושאי המשרה קיימת בצד האחריות של התאגיד בפלילים. תנאי לקיומה הוא כי

התאגיד עצמו יהא אחראי.

גישה מחמירה זו של החוק מתקיימת במקביל "לדיני הסיוע" הרגילים העוסקים בדינו של מי

שסייע לביצוע עבירה גם אם לא היה מודע לה או טעה לגביה )ראה סעיף 26 לחוק העונשין (.

לגישתנו, בהינתן מצב דברים ולפיו אין הקפדה יתרה על כך שחברי הדירקטוריון יהיו בעלי

מיומנויות חשבונאיות ופיננסיות ובחירתם נעשית לאו דווקא מתוך שיקולים ראויים שיש בהם

את טובת החברה ודו"חות כספיים מאושרים על ידו, חדשות לבקרים, בלא הבנה מהותית של

תוכנם ומהותם והשפעתם על החברה, סמנכ"ל הכספים והיועץ המשפטי הופכים להיות

למעשה "שומר הסף" המרכזי והמהותי ביותר בחברה. מירב האחריות רובצת לפתחם שכן הידע

והבקיאות מצויים אצלם.

3

נוצרת דיפרנציאציה מבחינת מאזן כובד האחריות בחברה באופן לא מידתי לרעתם של סמנכ"ל

הכספים והיועץ המשפטי, ולעיתים שלא בצדק.

משכך, יש לאיין את מאזני האחריות בכך שהליך אישור הדו"חות והפיקוח הפיננסי יהא אצל

מי שאמון על פי חוק על אלה- אצל הדירקטוריון ומרכז הכובד ירד מסמנכ"ל הכספים והיועץ

המשפטי, לפחות באופן כזה שיהא פיזור נטל אחריות ראוי ונכון. דבר זה יתאפשר אך ורק באם

תהא הטמעת חשיבות מעמדו ואחריותו של הדירקטוריון בחברה.